יום שני, 26 ביולי 2010

אדום זה אהבה

הפעם - בלי הרבה מילים.
הבוקר, כבכל בוקר, חיכתה לי בתיבת הדוא"ל המרמלדה היומית. הפעם היא היתה משובחת במיוחד - פסקול משובח ומתקתק שנאסף וקובץ במיוחד לכבוד טו' באב. מאז הבוקר אני שומעת את הרצועה בלופ ומחייכת לעצמי בעיקר בשיר של אלביס בו הוא פורץ בצחוק על הבמה. הביצוע הזה מרגש אותי כל פעם מחדש. הוא כל-כך חי וכל-כך אנושי...
אבא שלי, שחולק איתי תחביב למצוא ביצועים אהובים לשירים מיוחדים ולשמוע אותם בפול ווליום, קיבל ממני את הרצועה בלינק. אני בטוחה שהוא ידע להעריך את הבחירה המשובחת הזו.

(מלבי, קוקוס, סירופ מתוק ופיסטוקים. מה עוד צריך?...)

אחת הדרכים שלי להראות אהבה היא להכין לאותו אהוב מלבי. כל המאכל הזה אומר אהבה - המתיקות שלו, המרקם הקטיפתי, החלקלק, ענן מבושם במי ורדים, הצבעוניות שלו באדום עז ולבן בוהק, הקוקוס המתפצח בפה, הפיסטוקים הפריכים. פשטות הכנתו והתוצאה המענגת.

לכבוד טו' באב הכנתי את המלבי המסור כמנה אישית-זוגית. טעים. מתוק. ולא מאכזב אף פעם.

All You Need Is Love
(מלבי דוגמן בקערת וינטג' מפלסטיק מהילולה)

ליהי

מלבי (מתוך גליון ישן של על השולחן)

1 ליטר חלב 3.5%
85 ג' קורנפלור (כ-8 כפות)
מי ורדים לפי הטעם
250 מ"ל שמנת מתוקה (מיכל אחד)
100 ג' סוכר (כחצי כוס)

לסירופ:
1 כוס מיים
2 כוס סוכר
טיפונת צבע מאכל אדום
מי ורדים
להגשה:
קוקוס, פיסטוק קלוי

יוצקים לקערית כוס מהחלב, מי ורדים ואת הקורנפלור. מערבבים היטב עד שהתערובת חלקה לחלוטין ואין גושי קורנפלור.
יוצקים לסיר את יתרת החלב, השמנת והסוכר ומביאים לסף רתיחה. מוסיפים את החלב עם הקורנפלור ובוחשים היטב עד שהתערובת מסמיכה. מסירים מהאש ויוצקים לכלים (אחד גדול או כלים אישיים). מכסים בניילון נצמד כך שהניילון יגע בפני המלבי למניעת היווצרות קרום. מניחים למלבי להגיע לטמפרטורת החדר ואז מעבירים למקרר ל-4 שעות לפחות.

בנתיים מכינים את הסירופ: מרתיחים בסיר את הסוכר והמים, מנמיכים להבה ונותנים לתערובת להצטמצם כ-20 דק' עד שהסירופ הופך סמיך. מכבים את הלהבה, מוסיפים 2-3 טיפות של צבע מאכל ומי ורדים לפי הטעם. מניחים להצטנן.

(כוסות גדושות כל טוב)

בהגשה נותנים לכל אחד להוסיף לעצמו סירופ, קוקוס ופיסטוקים לפי טעמו.

שדרוגים:
במקום סירופ אדום - דבש! על זה עורמים שערות חלבה ומתים מתענוג.
עוד אופציה - מרוקנים על המלבי תוכן של פסיפלורות - שיא התחכום.
ועוד הכי טעים אחד - שחקו אותה סטייל מחנהיודה - אחרי ההכנה צקו את המלבי לצנצנות קטנות לצינון. בסיר קטן בשלו תאנים חצויות עם כוס סוכר, חצי כוס מים ומקל וניל חצוי. ערבבו עד להסמכה. לפני ההגשה שימו בכל צנצנת כמה תאנים ועליהן הסירופ הצונן, סגרו כל צנצנת חזרה והגישו ברב רושם.

(תם הטקס)

יום שלישי, 20 ביולי 2010

רוצה ביס?


בשבועות האחרונים עסקתי הרבה מאוד ביומולדת של קטינא בגן.
בגן שלה נהוג כי ילד היומולדת מקבל מהגן והילדים חולצת יומולדת (שהפכה לסמל סטטוס אמיתי, הרגע בו הלבשתי לקטינא את החולצה מאוד הזכיר לי את היום בו מפקדיי העניקו לי דרגה בצבא..) וגם זר ברכות (מימוש והמחשת המושג 'זר ברכות' - הגננות גוזרות דפי בריסטול בצורת פרח. כל ילד מצייר על פרח משלו והגננת כותבת על הפרח את האיחול של האומן לילד היומולדת. מצמידים לכל פרח גבעול ממנקי מקטרות ואת כל זר הברכות אוגדים בתוך אגרטל שעשוי מעיסת נייר. כך ילד היומולדת מקבל לידיו זר ברכות של ממש).
בתמורה נותן חתן השמחה משהו לגן. עוד בתחילת השנה הגננת (המקסימה) אמרה כי מאוד נהוג להביא ספר או דיסק. אני רציתי להביא משהו קצת אחר, ומכיוון שעמדת המטבח בגן חביבה על קטינא מאוד, ומכיוון שהקראנו את תירס חם וכל ההוויה שלנו אמרה מתוק ואוכל החלטתי להכין  לגן סט מתוק למשחק תפור מלבד.

בהתחלה חשבתי לעשות מזה ממש משחק - למשל להכין עוגת יומולדת שאת הקישוטים יוכלו לחבר אליה עם וולקרו. אבל הרעיון הזה ירד כי חשבתי שמהר מאוד החלקים הקטנים יאבדו בגן ואז סתם תשאר עוגה עירומה... כך נגנזו להם עוד כמה רעיונות טובים, ובסופו של תהליך הוחלט ש Less is More, ונשאר עם אוכל מתוק מבד.
אחרי שבוע של עבודה, ימי גזירה ותכנון ולילות תפירה ופרימה, ואחרי קצת עזרה והכוונה מאימא שלי עמדו על השולחן עוגת קרם עם זיגוג ורדרד ותותים, חמישה קרטיבים חייכניים, 6 מאפים עם קצפות, פומפונים (מהחנות של נתנאלה) ותותים ו-5 קאפקייק'ס מקושטים עם דובדבנים.

הנה:-








ואחרי כל זה, מאז שראיתי את עטרות הקאפקייק'ס שלנו רציתי להכין מהם פרחים כמו בהדרכה המקסימה של זיקוקית. אז סוף סוף הגעתי לזה.
הנה:-





היו לי עוד חובות?...
אה, כן! עוד אחד לפנינה! המתכון לעוגה של קטינא. ובכן, זה מתכון שמסתובב בביתינו כבר שנים, אין לי מושג מאיפה הגיע ולכן, לצערי, אני לא יודעת למי לתת קרדיט עליו. מה שכן הוא פשוט פשוט, וטעים לילדים:

בקערה מערבבים 4 ביצים, 1 כוס סוכר, 1 כוס שמן, 1 כוס שוקולית, 1 כוס קמח תופח, 2 שקיות סוכר וניל 1 שמנת מתוקה. מחממים תנור ל-150 ואופים כ-40 דק'.

נכון פשוט?


להתראות,
ליהי





יום שבת, 17 ביולי 2010

עוגת פרפר - הדרכה מצולמת

רציתי לכתוב פוסט ארוך שיכלול את עוגת הפרפר שהכנו קטינא, אבא ואני ליומולדתה שחגגנו בגן (וגם הדרכה איך להכין אותה), את המתנה שתפרתי עבור הגן ולהראות לכם את פרח השכבות מנייר האפיה שהכנתי לפי ההדרכה של זיקוקית אותו הכנתי קצת אחרת. חיכיתי לשעת כושר. זה אומר זמן ללא קטינא (מה לעשות שהיא דורשת - ובצדק - תשומת לב?), זמן בו שורה עלי הרוח לכתוב, מספיק זמן בו אוכל לערוך את התמונות... בקיצור - הרבה זמן. אבל אז פנתה אלי במייל דפנה עם שאלה איך מכינים עוגת פרפר. מכירות את האיתותים שהקוסמוס שולח לעיתים? מעין דחיפה קטנה, בעיטה, או מרפק בצלעות? ככה הרגשתי עם המייל של דפנה. הבטחתי לה פוסט מצולם עם הדרכה ולכן החלטתי שלא להתעכב, להעלות את ההדרכה בנפרד ואת התמונות של המתנה ופרחי נייר האפיה לדחות לפוסט הבא (שיגיע מהר. מבטיחה!).

אז קטינא שלנו חגגה יומולדת שלוש. עוד בהריון, שאמרו לנו שהתל"ם הוא באוגוסט הבנתי שאנחנו בבעיה. קודם כל - מדובר על חודש תשיעי באוגוסט (צריך להוסיף??), שנית - אני ילדת חורף, שונאת קייץ, תנו לי גשם, ערפל וקור ואני מאושרת, ושלישית - ידעתי שקטינא נידונה לימי הולדת בחופש הגדול. כבר מראש התבעסתי בשבילה.
מה שלא ידעתי ולכן לא נלקח בחשבון - הוא שמי שנולד בסוף שנת הלימודים, נגזר עליו לראות את כל חבריו חוגגים ימי הולדת כל השנה בעוד הוא מחכה בכליון עניים לשלו שמגיע שניה לפני שהשנה מסתיימת.
ובכן, קטינא שלנו, הלביאה הקטנה, אכן נולדה באוגוסט, חיכתה כל השנה ליומולדת שלה ולכן קרה שסביב היומולדת נבנה 'בילד-אפ' מטורף. חודשים הילדה מתכננת איזה סיפור נקריא, איזו חולצה היא תבחר וכמובן איזו עוגה. בעוד שני הפרמטרים הראשונים התחלפו חדשות לבקרים, נושא העוגה היה אחיד למדי. קטינא רצתה או עוגת רכבת או עוגת קטר. אני כבר התחלתי לתכנן איך נעשה, איזה מתכון יבחר, אילו צבעים יצבעו את הרכבת, מהם הממתקים אותם ישאו הקרונות...
התאריך של החגיגה בגן התקרב (עוד נושא בו ילדי אוגוסט מתחבטים - או לפחות הוריהם- הוא תאריך החגיגה. האם לחגוג בתאריך האמיתי? זה בהנחה שעוד יש גן בתאריך כזה (אין!!) או בתאריך מוקדם יותר, בו עוד מרבית הילדים נמצאים וטרם נסעו עם הוריהם לחופשה משפחתית בזימבבואה (סיפור אמיתי!)), קטינא הודיעה שהיא ליומולדת שלה רוצה שנקריא את תירס חם וכעוגה היא רוצה עוגת שוקולד, עם סוכריות צבעוניות בצורת... פרפר!!
נו. מה נעשה עכשיו? הילדה רוצה פרפר... אז יהיה פרפר!
את העוגה אפיתי בתבנית עגולה, ובצהרי יום חמישי לקחתי את קטינא מהגן, ביחד בישלנו ציפוי שוקולדי טעים ועשיר אותו היא יצקה על העוגה, הברישה כך שיכסה מכל הצדדים וקישטה כראות עינייה בסוכריות צבעוניות ועדשים. הילדה היתה מאושרת והעוגה היתה הצלחה.

אז איך מכינים עוגת פרפר:

מתחילים מעוגת שוקולד עגולה, טעימה ועסיסית. אני אפיתי בקוטר 30.


חוצים לשני חצאים שווים


מצריחים בינהם, כך שיהיו "גב אל גב".


בעזרת סכין חדה חותכים בכל חצי, בערך בשליש התחתון, חצי עיגול.


מעבירים את שני חצאי העיגול למרכז, בין שני חצאי העיגול הגדולים, כך שיצרו עיגול שלם.


בעזרת סכין חדה מגלפים את חצאי העוגה, מרככים את החיתוכים, ואני גם גילפתי מעט בשליש העליון של הכנפיים ליצירת מראה "כנפי" יותר. זהו. הפרפר מוכן!


מזמינים את כלת היומולדת, מכינים ציפוי שוקולד טעים (לתת מתכון?), מצפים את הפרפר שלנו ונותנים לזעטוט לקשט כראות עניו בעזרת סוכריות מזרה צבעוניות ועדשים בגדלים שונים.

מזל טוב לכל החוגגים ובמיוחד לך, ילדה קטנה ואהובה שלנו. ילדה גדולה בת 3!

יום שבת, 10 ביולי 2010

שבת בבוקר, יום יפה

הבוקר קטינא התעוררה 5 דקות לפני. היא הניחה זוג ידיים רכות וחמימות על הלחיים שלי וליחששה לי לתוך האוזן "אמא, כבר בוקר?".
פקחתי עין תורנית והצצתי לעבר החלון, השמש כבר הציצה מבין חריכי התריס. פקחתי עין שניה וליכסנתי מבט אל עבר השעון. רבע לשמונה. אין מה לומר - גם שינה עד מאוחר וגם יקיצה מתוקה - זה הולך להיות יום טוב!
אספתי את קטינא אלי, רוטינה גילה של בוקר (חיבוקים, נישוקים, דיגדוגים, ריצה שלה לשרותים, ציחצוח שיניים ונחיתה על הספה בסלון תוך קריאה "אימא אני רעבה"), ואז האיש שאיתי הציע "פיקניק?" "פניקניק!!" הודיעה הילדה.

מהר, כדי לא לאבד אף רגע של קרירות מוקדמת, התארגנו ויצאנו לכיוון הנטף לחוות 'הר הרוח'. שם ידענו כבר שאפשר להתארגן על סל פניקניק מדוגם (המילה ישר נכנסה לשימוש משפחתי קבוע). הגענו למקום ובטבעיות ניווטנו כל אחד את דרכו - אני אל עבר עמדת הגבינות והיוגרטים מעשה החווה, והאיש וקטינא אל עבר דיר הכבשים והתיישים במקום.
הילדה שלי, עירונית שכמותה, התמוגגה למראה התיישים (הכבשים היו במרעה), היונים והכלבים שקיפצו וכירכרו סביבה, לאחר מכן הוליכה את האיש לכיווני וביקשה לטעום מכל מה שמוצע. בסופו של דבר בחרנו לנו סל פניקניק גדוש והלכנו לבחור לנו שולחן עץ לפרוק עליו את כל טוב החווה.
קטינא, כמבינה אסטרטגיה מה-היא, התמקמה לה מיד על השולחן בטוענה שבפניקניק מותר. האיש ואני התמקמנו בחיוך משני צידיה ונתנו לה לחלק בין שלושתינו את השלל. הבלעבוסטע הקטנה חילקה קודם צלחת וסכו"ם לכל אחד, ביקשה את רוטב הסלט ואז ערבבה היטב, בצעה חתיכה מהלחם והניחה אותה בצלחות שלנו ואז חילקה בנינו את הגבינות והסלט (תוך הקפדה לשים אצלה בצלחת את רב המלפפונים).
היה טעים. טעים. טעים. לקינוח חלקנו שתינו יוגרט עיזים, ליקקנו היטב את הקופסא ואז התפננו איש איש לעיסוקיו - אני לבהיה בשמים ובצמרות עצי האורן והאיש וקטינא לאיסוף מחטים וחיפוש אחר חיפושיות ונמלים.

עם סימני העייפות הראשונים - החלו צועדים את המרחק הקטן לאוטו. קטינא נרדמה כבר באוטו, משאירה אותי ואת האיש לזמזם עם הרדיו.

עכשיו כולם ישנים. עונג שבת.


עידכונים -

* הגיעו מוצרים חדשים לחנות - עלי זהב לעיטור (שוקולד, תופיני וכד'), סוכר זכוכית צבעוני, מנג'טים במבחר צבעים ועיצובים.

* מפגש הקאפקייק'ס מאניה אתמול היה נפלא! אני מבטיחה פוסט ותמונות כמו שצריך, אבל בנתיים - לכל מי שפיספס בגלל ההרשמה שנסגרה - נפתח תאריך חדש! אני אשמח לראותכם במפגש הבא.

 ** הפאן פייג' שלנו פתוח - אתם מוזמנים להצטרף.

ליהי