יום שלישי, 27 בספטמבר 2011

שתהיה שנה טובה (+הדרכה לקייקפופס תפוחיים לקראת השנה החדשה)


"An apple a day keeps the doctor away" – מכירים את פתגם הקאלט הזה?
ובכן – מה אם לא בריאות אנחנו מאחלים לעצמנו לשנה הבאה ולכל השנים שיבואו אחריה? ובכן... אולי גם שיהיה מתוק. וטעים. ושמה שיבוא – שיבוא במידה, ואם אפשר – אז שיהיה גם מלא סטייל... (כזו אני. בחורה שיטחית. מבקשת בריאות, אהבה ושלום עולמי באותה נשימה עם סטייל, אופנת נעליים נוחה וסקלת צבעים שתתאים לי...).
מתנת החג הזו מגלמת בתוכה את כל מה שאני מאחלת לעצמי וליקיריי לשנה הבאה. וגם לכם.

אני מביאה לפניכם שתי אופציות – הראשונה מתוקה-מתוקה-מתוקה ומפונפנת והשניה היא אופצית הדקה ה-90. שתיהן מתוקות ונהדרות באותה מידה.

עבור כ-24 כדורוני קייק פופס דבש וקרמל מפונפנים נזדקק ל:

1 כוס פרורי עוגת דבש (אפשר גם קנויה. כן, כן. לא ירגישו - באחריות)
1/4 כוס סוכר
1 כפית חלב
שוקולד צ'יפס מריר 
מקלות בייגלה מלוחים
M&M אדומים, או ג'לי בינס, או מסטיקים או בצק סוכר, מזרה צבעוני
צלופן
קלקר או כרוב או ספוג פרחים ירוק (מכוסה בשקית) או משהו שניתן לנעוץ בו את מקלות הסוכריה.

מכינים קרמל.
שימו לב לרמת המורכבות: מערבבים את הסוכר והחלב על להבה נמוכה תוך כדי ערבוב עד להסמכה והזהבה (צבע ענברי). זהו. כן. לא להבהל מהשם המאיים – זה ממש קל!
מערבבים את פרורי עוגת הדבש עם כ- 2 כפות לערך מהקרמל. התערובת צריכה להיות רכה אבל לא דביקה או לחה מדי.
מכדררים כדורים ושולחים למקרר להתקשות (או לפריזר לממהרים).
מוציאים מהמקרר, מכניסים לתבנית הקייק פופ, סוגרים אותה ולוחצים היטב. מוציאים בזהירות את הקאפקייק שנוצר מהתבנית ושולחים שוב לקירור במקרר.
בנתיים ממיסים את השוקולד צ'יפס במיקרו, בפולסים קצרים (טיפ – עדיף על אופציית ההפשרה) עד שהוא נמס לחלוטין.
מוציאים את הקאפקייקס מהמקרר וטובלים את חלקו התחתון בשוקולד המומס כך שיכוסה כולו. נועצים בבסיס כל קאפקייק מקל סוכריה, ואת ה"סוכריה על מקל" שנוצרה לנו – בקלקר/ספוג פרחים שלנו ושולחים שוב לקירור.
בנתיים שוברים את המקלות המלוחים לפיסות קטנות שימשו כענף לתפוח ומצמידים אותם לכדורוני בצק הסוכר/מסטיקים/ג'לי בינס בנעיצה. מכינים תפוחים כמספר הקאפקייקס שהכנו. מחממים שוב טיפונת את הקרמל שמעט התקשה  – חשוב לעשות זאת תוך כדי ערבוב מתמיד ולוודא שהקרמל לא יתחמם מאוד כי אז הוא יהפוך מריר.
מוציאים את הקאפקייקס מהמקרר, טובלים את ראשם בקרמל, זורים מעט מזרה צבעוני וממקמים בראש כל אחד תפוח מתוק.

לאחיי ואחיותי השותפים לצרה הזו שנקראת מחלת הדחיינות הכרונית – הנה אופציה קצרה ופשוטה יותר:

עבור כ-24 קייק פופס דבש תפוחיים נזדקק ל:

1 כוס פרורי עוגת דבש
2 כפות גבינת סימפוניה (או גבינת שמנת אחרת נייטרלית בטעמה)
שוקולד צ'יפס לבן 
1-2 כף שמן קנולה (או כל שמן צימחי אחר, לא שמן זית!)
מקלות בייגלה מלוחים
סרט סאטן ירוק 
קלקר או כרוב או ספוג פרחים ירוק (מכוסה בשקית) או משהו שניתן לנעוץ בו את השיפודים
צלופן 

מערבבים את פרורי עוגת הדבש עם גבינת השמנת. התערובת צריכה להיות רכה אבל לא דביקה או לחה מדי. מכדררים כדורונים, נועצים בהם מקל סוכריה ושולחים לצינון והתקשות במקרר או במקפיא.
ממיסים את השוקולד צ'יפס הלבן במיקרו (אותו טיפ – בוחרים באופציית ההפשרה) בפולסים קצרים. כאשר השוקולד רך – מוסיפים לו כמה טיפות צבע מאכל אדום בג'ל ואת השמן. מערבבים היטב עד שהתערובת אחידה ורכה מאוד, נוזלית במרקם של יוגורט סמיך.
מוציאים את הקייקפופס מהמקרר, טובלים מקל סוכריה בשוקולד המומס ונועצים בכל כדורון.

 מקררים שוב.
בנתיים מרדדים מבצק הסוכר הירוק יריעת בצק קטנה ודקה ובעזרת חותכן מתאים קורצים עלים קטנים (מה זה חותכן מתאים? למשל זה שבתמונה – אבל ממש לא רק. גם חותכן קטן של עוגית מדלן שיש בבית, או שפיץ של חותכן הלב שאיתו אנחנו קורצים עוגיות יחד עם הילדים. ואם כבר ילדים – אולי מתחבא בערכת הבצק שלהם החותכן המושלם לעניין). למי שאין חותכן הדומה בצורתו לעלה – ממוללים בין האצבעות נקניקון של בצק סוכר ומועכים אותו – תתקבל צורת טיפה המצויינת לעלה שלנו.

חותכים את המקלות המלוחים לכמה חתיכות שישמשו כענף.
מוציאים את כדורוני הקייקפופס על מקל מהמקרר, טובלים אותם בשוקולד האדום ונועצים בספוג הפרחים, לפני שהשוקולד מתקשה נועצים בראש כל תפוח עלה ומקל בייגלה ומניחים להתקשות.
לאחר שהשוקולד מתקשה (כ-10 דק') ניתן לעטוף כל קייקפופ בצלופן, לקשור בסרט ירוק ולאחל שנה מתוקה.

שנה טובה. ומתוקה. ומאושרת. שנת הגשמת חלומות.
 ליהי








 תודה למוני ול Jeanette.

יום רביעי, 14 בספטמבר 2011

It's My Party!! (+הכרזה על הזוכה)

שיו-או!
זה מה שיש לי להגיד.
יו. שיו. וואו. איזה כייף. תודה רבה רבה רבה.
באמת.
וואו...


לא להאמין - אבל בסוף זה הגיע וביום שישי האחרון חגגנו יחד עם הרבה הרבה הרבה מכם את פתיחת החנות החדשה שלנו.
ברוכים הבאים
זה הרגיש ממש כמו חתונה. כל ההכנות לפני כללו את מיטב המוטיבים מעולם החתונות - בחירת צבעי האירוע, החלטה על תפריט, דיון מעמיק בשאלה - למברוסקו אדום או לבן, עיצוב והפקתו, הזמנת אנשים אהובים והרבה התרגשות. תיכננתי סדנת make & take שתרוץ לאורך היום, אבל יותר מזה לא תכננתי כלום, וסמכתי על האנשים שיבואו, אנשים שאוהבים עיצוב עוגות, על הכיבוד שנבחר, על הלמברוסקו המבעבע ועל האוירה הטובה שתבוא עם כל אלו.
עם כזה יצא כל מי שהשתתף ב make n take
ערב לפני אני צונחת לישון מוקדם, אבל מתעוררת כבר בארבע לפנות בוקר, מלאת אנרגיה והתרגשות. מקלחת זריזה, קפה של בוקר, נשיקה לאהוביי הישנים והופ - אני כבר בדרך לת"א, נושמת את אויר הלילה הפריך של ירושלים ושרה עם הרדיו שירים של התחלות.
אני מגיעה לתל-אביב והכל עדין חשוך. רק אני ובלייני העיר נמצאים עכשיו בשדרה - הם מנופפים לי לשלום ואני מחייכת חזרה.
החנות מחכה לי קרירה ובוהקת. המוני מוצרים חדשים הגיעו בימים האחרונים, כולם כבר על המדפים. יש רק שני מקומות ריקים - הראשון שולחן הכיבוד והשני המקום אותו השארנו לשוגרוייל אשר הובטח לנו שיגיע עד עשר בבוקר.
השמש כבר עולה, אני עדין לבד, מכינה לעצמי קפה קר ויוצאת אל השדרה לשתות אותו. השמים המתבהרים וקולות העיר המתנמנמת מחד אך המתעוררת מאידך גורמים לפרפרים בבטן להתחיל להתעופף עוד יותר מהר.
מבט לעבר השעון מראה שכבר שבע ותכף שרית (מיס פטל) , חברת ה-DT המוכשרת שלי צריכה להגיע ולהביא איתה את מגע הקסם שלה ואת כל ההפתעות שהכינה, ואכן, כמובטח שרית מגיעה כמו פיה טובה הנישאת על גבי ענן בלוני הליום אדומים ולבנים וחיוך גדול-גדול.
"מי יודע מי זה מיץ פטל?..." 
שרית לא מאבדת רגע ומתחילה לשבץ את המקום בכל אותם אביזרים וממתקים שיהפכו בסופו של דבר את הארוע שלנו לפתיחה חגיגית - כוסות שמפניה גבוהות ועל רגלן קשור סרט סאטן אדום, ניפוח בלונים אדומים, סידור לבבות שוקולד אדומים עם משיכות שוקולד לבן, מיתוג בקבוקי המים, סידור מיני קאפקייק'ס בטעמי וניל ענוגים על מעמדים יפים מהחנות... עוד פרישה של מפה מנוקדת, עוד הדבקה של שרשרת בלונים אדומה והמקום מוכן.
בנתיים מגיעות גם גלית (נמשים), שושה ולודמילה, גלית מנצחת על ההכנות לmake & take מכדררת כדורי קייקפופס, בוחרת מזרה צבעוני ומתוק, ממיסה קנדי מלטס חום, צובעת שוקולד לבן בצבעי כתום-בזוקה-ענבים של מג'יק קולור.
עוד סידור קטן, עוד מגע קל, עוד מחשבה, עוד צחוק וכבר עשר בבוקר. הדלתות צריכות להפתח.
כולנו מתכנסים (גם יריב כבר הגיע בנתיים, וגם משה), מחייכים, מרימים את הוילונות ופותחים את הדלתות...




עשרות אנשים מחכים לנו בחוץ. אני מסתכלת ולא מאמינה. עשרות של אנשים שהגיעו מכל הארץ, מקרית שמונה ועד באר שבע, ממבשרת ומהשרון, מהקריות ומערד, מנתיב העשרה ומהרחוב ליד, אנשים שהגיעו לבד או עם בן זוג, עם ילדים או עם ההורים, עם זרי פרחים ומתנות או עם מילים חמות וחיבוקים חזקים, חבורת ה-DT המדהימות שלי, עשרות אנשים חיכו לפני הדלת ועכשיו משפתחנו אותה - נוהרים פנימה. החיוך כבר לא יכול להתרחב יותר והלב עולה על גדותיו.
צוות ה-DT המהמם שלי (מינוס שתיים)
מאותו רגע אני מרחפת. באמת שכמעט כמו בחתונה. אני נהנת מכל רגע. מרגש אותי לראות אתכם מתרגשים מהחנות שלנו, מהבייבי שלנו. משמח אותי לראות שהצלחנו לקלוע לטעמכם, שהעיצוב מצא-חן בעינכם, שטעים לכם ושגם אתם אוהבים למברוסקו. בעיקר ממלא את הלב לראות עד כמה התחום שלנו התפתח, את ההענות שלכם, לשמוע את המחמאות ואת מילותיכם החכמות.
החנות מלאה אנשים, הסטודיו עובד במרץ וממנו יוצאים אנשים עם קייק-פופס מקושטים, ואני משתדלת לזכור כל רגע ולא לאבד ולו מעט מהקסם הזה שנוצר פה.

באו גברים, נשים וטף
נשים יקרות שבאו לשמוח איתנו (מיכל מוזס ונעמה פלד)
חברים אהובים (רחלי זוסימן)
אנשים הסתובבו עם 'כזה' ביד אחת, ו'כזה' ביד השניה.
יש מי שלא מכיר?... שפית מיכל מוזס, כותבת, מתכונאית וחברה יקרה


תודה תודה תודה לכם שבאתם לחגוג איתנו. אנחנו אוהבים אתכם. אתם מרגשים אותנו. אנחנו נפעמים מכם.
ולמי שהחמיץ - יהיו עוד הזדמנויות. הנה כבר אני מתחילה לתכנן את מסיבת הסייל-בסטר שלנו. מבטיחה שיהיה יוצא מגדר הרגיל!
וכמובן, יש גם סרט - 


ליהי


אחרון אחרון חביב - הבלוג קנדי. סליחה על האיחור בפרסום התוצאות - הייתי צריכה לרחף חזרה מטה...
אז הזוכה היא.....פיה מסוכר!!! בבקשה שלחי לי את פרטי המשלוח כדי שהחבילה המתוקה תצא אליך.