הבוקר קטינא התעוררה 5 דקות לפני. היא הניחה זוג ידיים רכות וחמימות על הלחיים שלי וליחששה לי לתוך האוזן "אמא, כבר בוקר?".
פקחתי עין תורנית והצצתי לעבר החלון, השמש כבר הציצה מבין חריכי התריס. פקחתי עין שניה וליכסנתי מבט אל עבר השעון. רבע לשמונה. אין מה לומר - גם שינה עד מאוחר וגם יקיצה מתוקה - זה הולך להיות יום טוב!
אספתי את קטינא אלי, רוטינה גילה של בוקר (חיבוקים, נישוקים, דיגדוגים, ריצה שלה לשרותים, ציחצוח שיניים ונחיתה על הספה בסלון תוך קריאה "אימא אני רעבה"), ואז האיש שאיתי הציע "פיקניק?" "פניקניק!!" הודיעה הילדה.
מהר, כדי לא לאבד אף רגע של קרירות מוקדמת, התארגנו ויצאנו לכיוון הנטף לחוות 'הר הרוח'. שם ידענו כבר שאפשר להתארגן על סל פניקניק מדוגם (המילה ישר נכנסה לשימוש משפחתי קבוע). הגענו למקום ובטבעיות ניווטנו כל אחד את דרכו - אני אל עבר עמדת הגבינות והיוגרטים מעשה החווה, והאיש וקטינא אל עבר דיר הכבשים והתיישים במקום.
הילדה שלי, עירונית שכמותה, התמוגגה למראה התיישים (הכבשים היו במרעה), היונים והכלבים שקיפצו וכירכרו סביבה, לאחר מכן הוליכה את האיש לכיווני וביקשה לטעום מכל מה שמוצע. בסופו של דבר בחרנו לנו סל פניקניק גדוש והלכנו לבחור לנו שולחן עץ לפרוק עליו את כל טוב החווה.
קטינא, כמבינה אסטרטגיה מה-היא, התמקמה לה מיד על השולחן בטוענה שבפניקניק מותר. האיש ואני התמקמנו בחיוך משני צידיה ונתנו לה לחלק בין שלושתינו את השלל. הבלעבוסטע הקטנה חילקה קודם צלחת וסכו"ם לכל אחד, ביקשה את רוטב הסלט ואז ערבבה היטב, בצעה חתיכה מהלחם והניחה אותה בצלחות שלנו ואז חילקה בנינו את הגבינות והסלט (תוך הקפדה לשים אצלה בצלחת את רב המלפפונים).
היה טעים. טעים. טעים. לקינוח חלקנו שתינו יוגרט עיזים, ליקקנו היטב את הקופסא ואז התפננו איש איש לעיסוקיו - אני לבהיה בשמים ובצמרות עצי האורן והאיש וקטינא לאיסוף מחטים וחיפוש אחר חיפושיות ונמלים.
עם סימני העייפות הראשונים - החלו צועדים את המרחק הקטן לאוטו. קטינא נרדמה כבר באוטו, משאירה אותי ואת האיש לזמזם עם הרדיו.
עכשיו כולם ישנים. עונג שבת.
עידכונים -
* הגיעו מוצרים חדשים לחנות - עלי זהב לעיטור (שוקולד, תופיני וכד'), סוכר זכוכית צבעוני, מנג'טים במבחר צבעים ועיצובים.
* מפגש הקאפקייק'ס מאניה אתמול היה נפלא! אני מבטיחה פוסט ותמונות כמו שצריך, אבל בנתיים - לכל מי שפיספס בגלל ההרשמה שנסגרה - נפתח תאריך חדש! אני אשמח לראותכם במפגש הבא.
** הפאן פייג' שלנו פתוח - אתם מוזמנים להצטרף.
ליהי
פקחתי עין תורנית והצצתי לעבר החלון, השמש כבר הציצה מבין חריכי התריס. פקחתי עין שניה וליכסנתי מבט אל עבר השעון. רבע לשמונה. אין מה לומר - גם שינה עד מאוחר וגם יקיצה מתוקה - זה הולך להיות יום טוב!
אספתי את קטינא אלי, רוטינה גילה של בוקר (חיבוקים, נישוקים, דיגדוגים, ריצה שלה לשרותים, ציחצוח שיניים ונחיתה על הספה בסלון תוך קריאה "אימא אני רעבה"), ואז האיש שאיתי הציע "פיקניק?" "פניקניק!!" הודיעה הילדה.
מהר, כדי לא לאבד אף רגע של קרירות מוקדמת, התארגנו ויצאנו לכיוון הנטף לחוות 'הר הרוח'. שם ידענו כבר שאפשר להתארגן על סל פניקניק מדוגם (המילה ישר נכנסה לשימוש משפחתי קבוע). הגענו למקום ובטבעיות ניווטנו כל אחד את דרכו - אני אל עבר עמדת הגבינות והיוגרטים מעשה החווה, והאיש וקטינא אל עבר דיר הכבשים והתיישים במקום.
קטינא, כמבינה אסטרטגיה מה-היא, התמקמה לה מיד על השולחן בטוענה שבפניקניק מותר. האיש ואני התמקמנו בחיוך משני צידיה ונתנו לה לחלק בין שלושתינו את השלל. הבלעבוסטע הקטנה חילקה קודם צלחת וסכו"ם לכל אחד, ביקשה את רוטב הסלט ואז ערבבה היטב, בצעה חתיכה מהלחם והניחה אותה בצלחות שלנו ואז חילקה בנינו את הגבינות והסלט (תוך הקפדה לשים אצלה בצלחת את רב המלפפונים).
היה טעים. טעים. טעים. לקינוח חלקנו שתינו יוגרט עיזים, ליקקנו היטב את הקופסא ואז התפננו איש איש לעיסוקיו - אני לבהיה בשמים ובצמרות עצי האורן והאיש וקטינא לאיסוף מחטים וחיפוש אחר חיפושיות ונמלים.
עם סימני העייפות הראשונים - החלו צועדים את המרחק הקטן לאוטו. קטינא נרדמה כבר באוטו, משאירה אותי ואת האיש לזמזם עם הרדיו.
עכשיו כולם ישנים. עונג שבת.
עידכונים -
* הגיעו מוצרים חדשים לחנות - עלי זהב לעיטור (שוקולד, תופיני וכד'), סוכר זכוכית צבעוני, מנג'טים במבחר צבעים ועיצובים.
* מפגש הקאפקייק'ס מאניה אתמול היה נפלא! אני מבטיחה פוסט ותמונות כמו שצריך, אבל בנתיים - לכל מי שפיספס בגלל ההרשמה שנסגרה - נפתח תאריך חדש! אני אשמח לראותכם במפגש הבא.
** הפאן פייג' שלנו פתוח - אתם מוזמנים להצטרף.
ליהי
