מכירת שישי בכייף 22/10/10 - אילאיל זיו

אילאיל אולי לא יודעת את זה אבל אני עוקבת אחריה עוד משחר ימי ההתעניינות שלי בפימו. הייתי מסתכלת אצלה באתר שעות, מנסה להבין איך היא שולטת בטכניקה המופלאה של המילפיורי, בשילובי הצבעים המשגעים, מנסה לנתח את הגלילים וחולמת על הרגע בו אגיע לסדנא אצלה. זה מעולם לא יצא כי בזמנו אילאיל גרה בטבעון, אבל אני המשכתי לחלום.
כמה שנים אחרי כן היא התארחה במכירה שערכה עפרה ממטבחי PETIT ואני נסעתי כל הדרך לכפר הס במיוחד בשבילה. הגעתי והתלבטתי בין שתי שרשראות משגעות שהיא הכינה, אבל קונה אחרת, זריזת מחשבה וידיים הקדימה אותי וכך השרשרת מעולם לא הגיעה לצווארי...

שחשבנו רוני ואני על המכירה שאנחנו רוצות לקיים - אילאיל מיד קפצה לי לראש. הכי טוב שאילאיל תבוא - כך אוכל לבחור לי מה אני רוצה. סופסופ...

התכשיטים של אילאיל מאופיינים בצבעוניות מתפרצת ומאוד "אילאילית" - ברגע שמכירים את אופי היוצרת מיד ניתן לזהות את טביעת ידה בתכשיטיה ועבודותיה.



 ליין התכשיטים שלה גדל ומתרחב כל הזמן, כיאה לאישה יצירתית עם ראש מלא רעיונות חדשים היא מקפידה להמשיך לחדש ולהמציא את עצמה. הנה למשל ליין הינשופים הקסום-

והשילוב המקסים של מראה הוינטאג' עם טכניקת המילפיורי שבה היא שולטת ביד רמה-

והשרשרת הזו שפשוט נראית כאילו היתה שייכת לנערה מבית אצולה אנגלי לפני מאה שנה -

או סיכות השיער הרומנטיות -

וכמובן קשתות...



אני בטוח אתאבזר לי בכמה תכשיטים. השאלה רק איזה...

אילאיל תתארח אצלנו במותק-בוטיק סוכר בבוקר המכירה, שד' יהודית 29 ת"א, 22/10/10 יום ו' בין השעות 10:00-16:00

אתם מוזמנים לאשר הגעה בעמוד הפייסבוק של המכירה!

שבת שלום וסוף שבוע נעים,

ליהי

מכירת שישי בכייף 22.10 - ניבה - נרות וסבונים טבעיים בעבודת יד

אני נורא מחכה כבר לבוקר שלנו שאנחנו מארגנים. אני כ"כ אוהבת לארגן כאלו ארועים אצלנו (יש בעברנו 3 כאלה מוצלחים ביותר), וחלק מהכייף הוא ההכרות והגילויים עם מעצבות חדשות ובכלל - דברים יפים.

את ניבה אני מכירה כבר שנים, כמעט כל חיי. ומאז שאני מכירה אותה - ידיה עסוקות בלהכין ולהפיק דברים יפים.

לאחרונה ניבה סיימה לימודי ארומתרפיה ואת כל הידע שרכשה בזמן הלימודים היא יצקה לתוך סבונים, נרות וקרמים יפים - יפים. עדינים - עדינים. ריחניים - ריחניים.

ניבה משתמשת בחומרים טיבעיים, בנרות משולבים שמנים אתרים אשר מפיצים ריחות נעימים אבל גולת הכותרת (לטעמי לפחות) היא קולקציית הסבונים המשגעת שלה - מגוון רחב ביותר של סבונים אותם היא רוקחת בעצמה ולהם היא מוסיפה מכל טוב - ויטמנים, צמחי מרפא, שמנים אתרים.

הם גם סופר יפים וגם נעימים ביותר. אני אהבתי במיוחד את סבון הפילינג העדין בו היא משלבת שיבולת שועל ואת הסבון שזכה לשם 'רגיעון' אצלנו בבית המשלב פרחי קמומיל.

כל סבון היוצא תחת ידיה נולד אחרי מחשבה עמוקה ולמידה רבה, והתוצאה היא סבונים מיוחדים בהרכבם, נעימים והרמונים. באם יש לכם רצון לטפל במשהו מסויים - ניבה תשמח להתאים ולהפיק עבורכם את הסבון והקרם המתאים במיוחד לכם.

 אני מזמינה אתכם לבוא ולרחוץ אצלנו ידיים עם הסבונים של ניבה.

SAVE THE DATE 22.10.10 + מתכון + סיפור

אז נתחיל לפי הסדר;


רישמו לפניכן - 22.10.10 אצלנו בסטודיו במותק-בוטיק סוכר (איפה אנחנו? הנה) אנחנו עורכים מכירת כייף. למה? סתם ככה. כי יש הרבה דברים חדשים, כי הגיעו משלוחים עם המון סחורה כייפית, כי יש כמה חידושים, ובעיקר כי נורא בא לנו להפגש. אז כדי שזה יהיה סופר-דופר כייף צירפנו אלינו כמה נשים מוכשרות, אהובות עם מרכולת משובחת במיוחד. מי למשל? למשל אילאיל זיו עם קולקציית התכשיטים הרומנטית שלה, למשל דבי עם קאפקייק'ס הקסמים ההורסים שלה, למשל רוני עם קשתות וסיכות דש וינטאג'יות, שיקיות ובעבודת יד, למשל ניבה עם סבונים ונרות שהיא רוקחת בעצמה מחומרים טבעים וריחניים בלבד... מי עוד? סבלנות. הפתעה. מבטיחה את כל הפרטים עם פוסט שייוחד במיוחד למכירה.


והנה טעימה ממה שאילאיל תביא איתה...

וסיפור עם מתכון.
לפני כשנתיים כתבתי טור לאתר של ערוץ החיים הטובים. אחד הטורים הכי נצפים היה זה שכתבתי בזמן ששקלנו לאיזה גן לרשום את קטינא. אני מצרפת אותו פה גם כי הנוסטלגיה עשתה לי את זה, אבל בעיקר כי המתכון בסופו שחיתותי ושווה במיוחד.
הנה הוא. ממש קופי-פייסט משם:

ונפתח בוידוי: שלום, אני ליהי, ואני דחיינית כרונית.
אוי, כמה שאני דוחה דברים. אם תבקשו מבעלי לתאר אותי, אני מאמינה שתכונת הדחיינות שלי תעלה בין שמות התואר הראשונים. כזו אני ותמיד הייתי כזו. תמיד התחלתי ללמוד למבחנים בדקה התשעים, תמיד התחלתי לכתוב עבודות שני ערבים לפני ההגשה (כמה לילות לבנים היו לי...), אני תמיד מתחילה לבשל רק ברגע האחרון, תמיד יוצאת מהבית רגע אחרי הזמן. בקיצור, מי שאמר שלחץ הופך פחם ליהלומים חשב על משפט שייתן לגיטימציה לאנשים כמוני.

השבוע נסגרה ההרשמה לגנים לשנת הלימודים הבאה. כיאה לדחיינית אמיתית –התעלמתי לחלוטין מהדד-ליין הממשמש ובא. הרי הגנים כולם רק מחכים לקלוט את פאר היצירה שלי, וכולם שומרים לה מקום.
לזכותי ייאמר שרק המחשבה על לשלוח את קטינא לרעות בשדות זרים העבירה בי צמרמורת, וביום בו סופסוף הואלתי להגיע לגן לראות על מה מדובר, היה היום בו חוויתי את התקף החרדה הראשון שלי. אני אמא אווזה ואני רוצה את האפרוחים שלי קרוב. אם אפשר – ממש מתחת לכנפיים. שלי, כמובן.
ובכל זאת, אין הרבה ברירות. בשנה הבאה הילדה תצטרך ללכת לפעוטון, וכדאי שאני, כאימא שלה, אלך לראות כמה כאלה כדי לבחור את מה שאני חושבת שהכי יתאים לה. אז הלכתי. ראיתי. בחנתי. שרתי. ליטפתי ארנבת. יללתי כחתול. הפרדתי בין קטינא לבין גוליבר בן הארבע. התמוגגתי כשהגננת אמרה שקטינא באמת מיוחדת. ושיש לה חוש הומור. ביררתי איפה ישנים צהרים. ומה אוכלים. ואז אספתי את קטינא והלבשתי מעיל. וגם כובע. ונסענו הביתה. ועלינו הביתה. ובכיתי נורא. והתקשרתי לאבא שלה שירגיע אותי. ונרגעתי. והחלטתי שאני רוצה שהיא תלך דווקא לגן הזה.
יומיים אחרי זה התקשרתי לרשום אותה. ונכנסנו לרשימת המתנה. והמתנו. הגננת התעכבה קצת במתן תשובה אם יש מקום (גם היא דחיינית כמוני?!). והיום קיבלנו תשובה שיש. אז טפחתי לעצמי על השכם. ונאנחתי. והתיישבתי על הספה כי התעייפתי. ואז הייתי מ-מ-ש מרוצה מעצמי שככה תיקתקתי את העניין, ושלמרות הדחיינות הילדה תלך לגן ולא תישאר בהום-סקולינג בעל כורחה.
אז החלטתי שמגיע לי פרס, ואין פרס שווה יותר מהעוגה הזו, שאם לא היה לי לא נעים מעצמי הייתי מוכיחה את הטענה שאני באמת יכולה לאכול תבנית שלמה ממנה. כן, לבד.

בספר המתכונים שלי היא נקראת "עוגת שוקולד אליפות של אמא". זו לא עוגה גבוהה אבל כל הקסם הוא בפשטות שלה. הנה היא לפניכם:

עוגת שוקולד אליפותלתבנית בקוטר 24 ס"מ
200 ג' שוקולד מריר טוב
200 ג' חמאה
1 כוס סוכר
כף קפה נמס
5 ביצים
5 כפות קמח תופח

לחמם תנור ל-180 מעלות ולשמן את התבנית (קוטר 24).
להמיס חמאה, שוקולד, סוכר וקפה. להסיר מהאש, להוסיף קמח וביצים ולשגר לתנור.
להוריד את טמפ' התנור ל-160 מעלות ולאפות 26 דק'.

שדרוגים ושחיתויות:• כשאני מכינה אותה לאנשים אהובים במיוחד אני שמה 300 ג' שוקולד. תנסו.
• מיד כשהעוגה יוצאת מהתנור, שברו שוקולד לבן לקוביות והניחו על העוגה. החום ימיס אותן ויהיה אפשר למרוח אותן על העוגה. כשהעוגה תתקשה – הציפוי ייהפך פריך וטעים.
• הרוטב שמופיע בתמונה עשוי כך – שמים בסיר 3 כפות קקאו איכותי, 3 כפות מים ו-3 כפות סוכר. ממיסים, מסירים מהאש ומוסיפים כ-50 ג' חמאה (כף יפה). מערבבים ויוצקים על העוגה.
• אפשר להוסיף לצידה גלידת וניל, או שמנת מעט מוקצפת, או, מה שאני הכי אוהבת – כף גדולה.

להתראות ב-22.10, אני מחכה לכם.
ליהי