שיו-או!
זה מה שיש לי להגיד.
יו. שיו. וואו. איזה כייף. תודה רבה רבה רבה.
באמת.
וואו...
לא להאמין - אבל בסוף זה הגיע וביום שישי האחרון חגגנו יחד עם הרבה הרבה הרבה מכם את פתיחת החנות החדשה שלנו.
זה הרגיש ממש כמו חתונה. כל ההכנות לפני כללו את מיטב המוטיבים מעולם החתונות - בחירת צבעי האירוע, החלטה על תפריט, דיון מעמיק בשאלה - למברוסקו אדום או לבן, עיצוב והפקתו, הזמנת אנשים אהובים והרבה התרגשות. תיכננתי סדנת make & take שתרוץ לאורך היום, אבל יותר מזה לא תכננתי כלום, וסמכתי על האנשים שיבואו, אנשים שאוהבים עיצוב עוגות, על הכיבוד שנבחר, על הלמברוסקו המבעבע ועל האוירה הטובה שתבוא עם כל אלו.
ערב לפני אני צונחת לישון מוקדם, אבל מתעוררת כבר בארבע לפנות בוקר, מלאת אנרגיה והתרגשות. מקלחת זריזה, קפה של בוקר, נשיקה לאהוביי הישנים והופ - אני כבר בדרך לת"א, נושמת את אויר הלילה הפריך של ירושלים ושרה עם הרדיו שירים של התחלות.
אני מגיעה לתל-אביב והכל עדין חשוך. רק אני ובלייני העיר נמצאים עכשיו בשדרה - הם מנופפים לי לשלום ואני מחייכת חזרה.
החנות מחכה לי קרירה ובוהקת. המוני מוצרים חדשים הגיעו בימים האחרונים, כולם כבר על המדפים. יש רק שני מקומות ריקים - הראשון שולחן הכיבוד והשני המקום אותו השארנו לשוגרוייל אשר הובטח לנו שיגיע עד עשר בבוקר.
השמש כבר עולה, אני עדין לבד, מכינה לעצמי קפה קר ויוצאת אל השדרה לשתות אותו. השמים המתבהרים וקולות העיר המתנמנמת מחד אך המתעוררת מאידך גורמים לפרפרים בבטן להתחיל להתעופף עוד יותר מהר.
מבט לעבר השעון מראה שכבר שבע ותכף שרית (מיס פטל) , חברת ה-DT המוכשרת שלי צריכה להגיע ולהביא איתה את מגע הקסם שלה ואת כל ההפתעות שהכינה, ואכן, כמובטח שרית מגיעה כמו פיה טובה הנישאת על גבי ענן בלוני הליום אדומים ולבנים וחיוך גדול-גדול.
בנתיים מגיעות גם גלית (נמשים), שושה ולודמילה, גלית מנצחת על ההכנות לmake & take מכדררת כדורי קייקפופס, בוחרת מזרה צבעוני ומתוק, ממיסה קנדי מלטס חום, צובעת שוקולד לבן בצבעי כתום-בזוקה-ענבים של מג'יק קולור.
עוד סידור קטן, עוד מגע קל, עוד מחשבה, עוד צחוק וכבר עשר בבוקר. הדלתות צריכות להפתח.
כולנו מתכנסים (גם יריב כבר הגיע בנתיים, וגם משה), מחייכים, מרימים את הוילונות ופותחים את הדלתות...
עשרות אנשים מחכים לנו בחוץ. אני מסתכלת ולא מאמינה. עשרות של אנשים שהגיעו מכל הארץ, מקרית שמונה ועד באר שבע, ממבשרת ומהשרון, מהקריות ומערד, מנתיב העשרה ומהרחוב ליד, אנשים שהגיעו לבד או עם בן זוג, עם ילדים או עם ההורים, עם זרי פרחים ומתנות או עם מילים חמות וחיבוקים חזקים, חבורת ה-DT המדהימות שלי, עשרות אנשים חיכו לפני הדלת ועכשיו משפתחנו אותה - נוהרים פנימה. החיוך כבר לא יכול להתרחב יותר והלב עולה על גדותיו.
מאותו רגע אני מרחפת. באמת שכמעט כמו בחתונה. אני נהנת מכל רגע. מרגש אותי לראות אתכם מתרגשים מהחנות שלנו, מהבייבי שלנו. משמח אותי לראות שהצלחנו לקלוע לטעמכם, שהעיצוב מצא-חן בעינכם, שטעים לכם ושגם אתם אוהבים למברוסקו. בעיקר ממלא את הלב לראות עד כמה התחום שלנו התפתח, את ההענות שלכם, לשמוע את המחמאות ואת מילותיכם החכמות.
החנות מלאה אנשים, הסטודיו עובד במרץ וממנו יוצאים אנשים עם קייק-פופס מקושטים, ואני משתדלת לזכור כל רגע ולא לאבד ולו מעט מהקסם הזה שנוצר פה.
תודה תודה תודה לכם שבאתם לחגוג איתנו. אנחנו אוהבים אתכם. אתם מרגשים אותנו. אנחנו נפעמים מכם.
ולמי שהחמיץ - יהיו עוד הזדמנויות. הנה כבר אני מתחילה לתכנן את מסיבת הסייל-בסטר שלנו. מבטיחה שיהיה יוצא מגדר הרגיל!
וכמובן, יש גם סרט -
ליהי
אחרון אחרון חביב - הבלוג קנדי. סליחה על האיחור בפרסום התוצאות - הייתי צריכה לרחף חזרה מטה...
אז הזוכה היא.....פיה מסוכר!!! בבקשה שלחי לי את פרטי המשלוח כדי שהחבילה המתוקה תצא אליך.
זה מה שיש לי להגיד.
יו. שיו. וואו. איזה כייף. תודה רבה רבה רבה.
באמת.
וואו...
לא להאמין - אבל בסוף זה הגיע וביום שישי האחרון חגגנו יחד עם הרבה הרבה הרבה מכם את פתיחת החנות החדשה שלנו.
 |
| ברוכים הבאים |
 |
| עם כזה יצא כל מי שהשתתף ב make n take |
אני מגיעה לתל-אביב והכל עדין חשוך. רק אני ובלייני העיר נמצאים עכשיו בשדרה - הם מנופפים לי לשלום ואני מחייכת חזרה.
החנות מחכה לי קרירה ובוהקת. המוני מוצרים חדשים הגיעו בימים האחרונים, כולם כבר על המדפים. יש רק שני מקומות ריקים - הראשון שולחן הכיבוד והשני המקום אותו השארנו לשוגרוייל אשר הובטח לנו שיגיע עד עשר בבוקר.
השמש כבר עולה, אני עדין לבד, מכינה לעצמי קפה קר ויוצאת אל השדרה לשתות אותו. השמים המתבהרים וקולות העיר המתנמנמת מחד אך המתעוררת מאידך גורמים לפרפרים בבטן להתחיל להתעופף עוד יותר מהר.
מבט לעבר השעון מראה שכבר שבע ותכף שרית (מיס פטל) , חברת ה-DT המוכשרת שלי צריכה להגיע ולהביא איתה את מגע הקסם שלה ואת כל ההפתעות שהכינה, ואכן, כמובטח שרית מגיעה כמו פיה טובה הנישאת על גבי ענן בלוני הליום אדומים ולבנים וחיוך גדול-גדול.
 |
| "מי יודע מי זה מיץ פטל?..." שרית לא מאבדת רגע ומתחילה לשבץ את המקום בכל אותם אביזרים וממתקים שיהפכו בסופו של דבר את הארוע שלנו לפתיחה חגיגית - כוסות שמפניה גבוהות ועל רגלן קשור סרט סאטן אדום, ניפוח בלונים אדומים, סידור לבבות שוקולד אדומים עם משיכות שוקולד לבן, מיתוג בקבוקי המים, סידור מיני קאפקייק'ס בטעמי וניל ענוגים על מעמדים יפים מהחנות... עוד פרישה של מפה מנוקדת, עוד הדבקה של שרשרת בלונים אדומה והמקום מוכן. |
עוד סידור קטן, עוד מגע קל, עוד מחשבה, עוד צחוק וכבר עשר בבוקר. הדלתות צריכות להפתח.
כולנו מתכנסים (גם יריב כבר הגיע בנתיים, וגם משה), מחייכים, מרימים את הוילונות ופותחים את הדלתות...
עשרות אנשים מחכים לנו בחוץ. אני מסתכלת ולא מאמינה. עשרות של אנשים שהגיעו מכל הארץ, מקרית שמונה ועד באר שבע, ממבשרת ומהשרון, מהקריות ומערד, מנתיב העשרה ומהרחוב ליד, אנשים שהגיעו לבד או עם בן זוג, עם ילדים או עם ההורים, עם זרי פרחים ומתנות או עם מילים חמות וחיבוקים חזקים, חבורת ה-DT המדהימות שלי, עשרות אנשים חיכו לפני הדלת ועכשיו משפתחנו אותה - נוהרים פנימה. החיוך כבר לא יכול להתרחב יותר והלב עולה על גדותיו.
 |
 |
| צוות ה-DT המהמם שלי (מינוס שתיים) |
החנות מלאה אנשים, הסטודיו עובד במרץ וממנו יוצאים אנשים עם קייק-פופס מקושטים, ואני משתדלת לזכור כל רגע ולא לאבד ולו מעט מהקסם הזה שנוצר פה.
 |
| באו גברים, נשים וטף |
 |
| נשים יקרות שבאו לשמוח איתנו (מיכל מוזס ונעמה פלד) |
 |
| חברים אהובים (רחלי זוסימן) |
 |
| אנשים הסתובבו עם 'כזה' ביד אחת, ו'כזה' ביד השניה. |
 |
| יש מי שלא מכיר?... שפית מיכל מוזס, כותבת, מתכונאית וחברה יקרה |
תודה תודה תודה לכם שבאתם לחגוג איתנו. אנחנו אוהבים אתכם. אתם מרגשים אותנו. אנחנו נפעמים מכם.
ולמי שהחמיץ - יהיו עוד הזדמנויות. הנה כבר אני מתחילה לתכנן את מסיבת הסייל-בסטר שלנו. מבטיחה שיהיה יוצא מגדר הרגיל!
וכמובן, יש גם סרט -
ליהי
אחרון אחרון חביב - הבלוג קנדי. סליחה על האיחור בפרסום התוצאות - הייתי צריכה לרחף חזרה מטה...
אז הזוכה היא.....פיה מסוכר!!! בבקשה שלחי לי את פרטי המשלוח כדי שהחבילה המתוקה תצא אליך.
