יום שני, 17 באוקטובר 2011

מחר

(הנוף הנשקף מהבסיס. תמונה של אנה)
יריב ואני הכרנו בצבא.
הוא היה קצין ביחידה בה שנינו שרתנו בתקופה בה צה"ל עוד היה בלבנון, בבסיס קטן בראש הנקרה.
השירות הצבאי שלי היה מרתק, הייתי סמב"צית ביחידת הקישור לאו"ם (אז יקל"ז, היום קש"ח), זו יחידה שממוקמת בגבולות הארץ ואמונה על הקשר בין צה"ל ובין כוחות האו"ם השונים המוצבים באיזור.
(הבסיס כיום... תמונה של אנה)
(בעלי הכומתות הכחולות משתייכים לכוח האו"ם - יוניפי"ל. תמונה של מתי)
ההתנהלות בבסיס הסגור באיזור שהוא Nobody's Land זימנה לי חוויות שונות ומיוחדות.
כל בוקר, עוד לפני המקלחת - היה מסדר על רקע הזריחה והים הפתוח, לפנינו נהריה ומפרץ חיפה ומאחורינו לבנון.  המעמד הזה של הנפת הדגל ושירת התקווה במדי צה"ל מרגשת במיוחד במיקום הספציפי הזה. מחלון החדר במגורי הבנות יכולנו לראות את נאקורה הלבנונית, בעת ציחצוח השיניים - צפינו ברכבים הבאים מלבנון, רכבים שבאותו היום היו בצור, בביירות ובצידון, עובדי האו"ם איתם התידדנו היו מביאים לנו תמונות וממתקים מלבנון, היינו פוגשים ומלווים בתקווה שיירות ממוגנות שהיו חוצות את הגבול בדרכן למפגשי פסגה כאלו ואחרים, ובלילות היינו "קופצים" לבונקר עם השמע האזעקה המייללת המעידה על נפילות.
הייתי בחמ"ל כאשר נפלו פגזים על נהריה וגם שנפלו כמה בים, ממש לידנו, הייתי בחמ"ל ששמעתי שמפציצים מוצב זה או אחר בעומק הגזרה וידעתי שיש שם כוחות, הייתי בחמ"ל כאשר צה"ל התקיף וקיבלתי טלפונים הזויים ממפקד נורווגי שדרש (!) שנפסיק לירות כי הוא כרגע בסאונה שלו, הייתי בחמ"ל שארז גרשטיין נהרג...
שרתתי שירות מאלף, פגשתי אנשים מכל העולם (אירלנד, נפאל, פיג'י לדוגמא...), הכרתי אנשים מיוחדים וחברים לחיים, כאלו שעכשיו מפוזרים ברחבי הגלובוס ומהווים מקום "לנחות" בו כמעט בכל יבשת, הכרתי טייסים איטלקים, נהגים הודים, קצינים נורווגים, לוחמים נפאלים וגם הכרתי את יריב ששירת באותה תקופה כמפקד בבסיס היחידה במטולה.
(תמונה של מתי)
מעצם היותי סוג של ת"פ שלו, שמרנו את הקשר שלנו בסוד. ואף על פי בחתונה שלנו רקדנו איתנו מפקדים שלא ידעו דבר וחצי דבר ב"זמן אמת" - באותה תקופה זה היה סוד.
וכך פיתחנו לנו "שפה" משלנו. הייתי מגיעה לבסיס ביום ראשון ומתחילה לספור מתי יריב יגיע לבסיס, בדר"כ הוא היה מגיע לתדריכים בימי חמישי ואז הייתי מתחילה לספור - עוד חמישה ימים, עוד ארבעה...
יום שלישי היה יום מיוחד - כי כבר היתה מילה בעיברית שנותנת הגדרת זמן מוגדר מתי נתראה. 'מחרתיים'. ואז הגיע יום רביעי ואיתו מילת תואר הזמן הנכסף 'מחר'. מחר. מחר. מחר. מחר נתראה...
עד היום שיש משהו שאנחנו מאוד מחכים לו אנחנו סופרים את הימים לאחור ואז יום ויומיים לפני אומרים אחד לשניה - כבר יש מילה - מחרתיים, כבר יש מילה - מחר...


מחר... מחר גלעד חוזר הביתה. כבר יש מילה. כבר יש מילה לאביבה ונעם. מחר...


אני חותמת עם הרבה שמחה בלב, 
מחבקת את משפחת שליט השלמה (מחר...) ביד אחת, ואת המשפחות השכולות, הכואבות, הפצועות ביד השניה, וחותמת עם השיר שהכי מאיר לי לילות חשוכים.


http://www.youtube.com/watch?v=c1fWmc1y4qc

התמונה לקוחה מפה

מחר...
ליהי



התמונות הן של חבריי לשירות. מכיוון שהם נלקחו מהפייסבוק שלהם - אני לא מלנקקת כקרדיט. אבל אם אתם קוראים פה, ומאשרים לי - אשמח כמובן לתת קרדיט לצלם ולתקופה...




יום רביעי, 12 באוקטובר 2011

מסיבת סוכריות ג'לי + מתנה

הפוסט הבא נכתב ע"י גלית זינגמן מנמשים. אני מביאה אותו פה כלשונו:
"כשקיבלתי מליהי את החבילה החדשה ובתוכה נחה לה תבנית סיליקון להכנת פרלינים, זה היה כיומים לאחר שעברתי סדנאת פרלינים אשר ניתנה לי במתנה מעירית חברתי ליום הולדתי.

זה די היה צפוי ומתבקש להכין פרלינים עם התבנית, אבל אז נתקלתי במתכון להכנת סוכריות ג'לי, במתכון המקורי הבלילה נשפכה לתבנית גדולה ולאחר הייצוב, נחתכו הסוכריות עם סכין ,לקוביות קטנות, זוהי כמובן גם אפשרות, אבל אם יש תבנית סיליקון כזו מדליקה למה לא להשתמש בה...

המתכון המצורף ממלא במדויק את תבניות הסיליקון המכילות 15 סוכריות ג'לי יאם!
1 כף ג'לטין
4-1 כוס מים קרים
3-1 כוס מים רותחים
1 כוס סוכר
כמה טיפות של תמצית טעם (אני השתמשתי בקוקוס ותפוז)
בסיר קטן זורים את הג#'לטין, שופכים מעל מים קרים וממתינים 5 דקות.
שופכים את המים הרותחים ומערבים עד להמסה מלאה של הג'לטין.
מוסיפים סוכר ומבשלים על אש בינונית עד לרתיחה, מנמיכים מעט את האש ומשיכים לבשל עוד כ 15 דקות.(ככל שמבשלים יותר הסוכריות קשות ויציבות יותר).
מסירים מהאש , בשלב זה ניתן להוסיף את תמצית הטעם וצבע המאכל. שופכים מיד לכל אחד מהשקעים בתבנית הסיליקון, מכניסים למקרר ללילה.
לאחר יממה מוציאים מהתבנית ומגלגלים בתוך מעט סוכר, על מנת שהסוכריות לא ידבקו אחת לשניה.
מניחים על נייר אפייה ומשאירים בטמפרטורת חדר וללא כיסוי, יומיים לפחות להתגבשות והתייצבות.
ניתן לשמור בכלי סגור או לארוז יפה בשקית צלופן, להדק נייר עוטף מלמעלה ולהקדיש למישהו מיוחד.
כדי שגם אתם תוכלו להעניק מתנה מתוקה לאהוביכם, הכנתי לכם גרפיקה מוכנה להדפסה לעיטוף שקית צלופן, הגרפיקה מתאימה לשקית צלופן ברוחב של 7 ס"מ, אך כמובן שניתן להגדיל ולהקטין לפי הצורך בתוכנות גרפיות מתאימות.
אתם מוזמנים להוריד אותה חינם באהבה גדולה כאן.

וכדי שימי הצילומים יהיו גם ימים מהנים, הוזמנה הדוגמנית שקד הראל לבוק המסורתי.
אליה הצטרפו אחיה, איתמר,מיקה ונדבוש הקטן.
ורק כדי שתראו שבימי צילום, כוווולם עובדים קשה
אבל בסוף גם נהנים...

תודה לכולכם על יום מקסים!
גלית"

ועכשיו שהתבשרנו שגלעד חוזר הביתה - בטוח יהיה חג שמח,
רק בשורות טובות,
ליהי



יום שלישי, 27 בספטמבר 2011

שתהיה שנה טובה (+הדרכה לקייקפופס תפוחיים לקראת השנה החדשה)


"An apple a day keeps the doctor away" – מכירים את פתגם הקאלט הזה?
ובכן – מה אם לא בריאות אנחנו מאחלים לעצמנו לשנה הבאה ולכל השנים שיבואו אחריה? ובכן... אולי גם שיהיה מתוק. וטעים. ושמה שיבוא – שיבוא במידה, ואם אפשר – אז שיהיה גם מלא סטייל... (כזו אני. בחורה שיטחית. מבקשת בריאות, אהבה ושלום עולמי באותה נשימה עם סטייל, אופנת נעליים נוחה וסקלת צבעים שתתאים לי...).
מתנת החג הזו מגלמת בתוכה את כל מה שאני מאחלת לעצמי וליקיריי לשנה הבאה. וגם לכם.

אני מביאה לפניכם שתי אופציות – הראשונה מתוקה-מתוקה-מתוקה ומפונפנת והשניה היא אופצית הדקה ה-90. שתיהן מתוקות ונהדרות באותה מידה.

עבור כ-24 כדורוני קייק פופס דבש וקרמל מפונפנים נזדקק ל:

1 כוס פרורי עוגת דבש (אפשר גם קנויה. כן, כן. לא ירגישו - באחריות)
1/4 כוס סוכר
1 כפית חלב
שוקולד צ'יפס מריר 
מקלות בייגלה מלוחים
M&M אדומים, או ג'לי בינס, או מסטיקים או בצק סוכר, מזרה צבעוני
צלופן
קלקר או כרוב או ספוג פרחים ירוק (מכוסה בשקית) או משהו שניתן לנעוץ בו את מקלות הסוכריה.

מכינים קרמל.
שימו לב לרמת המורכבות: מערבבים את הסוכר והחלב על להבה נמוכה תוך כדי ערבוב עד להסמכה והזהבה (צבע ענברי). זהו. כן. לא להבהל מהשם המאיים – זה ממש קל!
מערבבים את פרורי עוגת הדבש עם כ- 2 כפות לערך מהקרמל. התערובת צריכה להיות רכה אבל לא דביקה או לחה מדי.
מכדררים כדורים ושולחים למקרר להתקשות (או לפריזר לממהרים).
מוציאים מהמקרר, מכניסים לתבנית הקייק פופ, סוגרים אותה ולוחצים היטב. מוציאים בזהירות את הקאפקייק שנוצר מהתבנית ושולחים שוב לקירור במקרר.
בנתיים ממיסים את השוקולד צ'יפס במיקרו, בפולסים קצרים (טיפ – עדיף על אופציית ההפשרה) עד שהוא נמס לחלוטין.
מוציאים את הקאפקייקס מהמקרר וטובלים את חלקו התחתון בשוקולד המומס כך שיכוסה כולו. נועצים בבסיס כל קאפקייק מקל סוכריה, ואת ה"סוכריה על מקל" שנוצרה לנו – בקלקר/ספוג פרחים שלנו ושולחים שוב לקירור.
בנתיים שוברים את המקלות המלוחים לפיסות קטנות שימשו כענף לתפוח ומצמידים אותם לכדורוני בצק הסוכר/מסטיקים/ג'לי בינס בנעיצה. מכינים תפוחים כמספר הקאפקייקס שהכנו. מחממים שוב טיפונת את הקרמל שמעט התקשה  – חשוב לעשות זאת תוך כדי ערבוב מתמיד ולוודא שהקרמל לא יתחמם מאוד כי אז הוא יהפוך מריר.
מוציאים את הקאפקייקס מהמקרר, טובלים את ראשם בקרמל, זורים מעט מזרה צבעוני וממקמים בראש כל אחד תפוח מתוק.

לאחיי ואחיותי השותפים לצרה הזו שנקראת מחלת הדחיינות הכרונית – הנה אופציה קצרה ופשוטה יותר:

עבור כ-24 קייק פופס דבש תפוחיים נזדקק ל:

1 כוס פרורי עוגת דבש
2 כפות גבינת סימפוניה (או גבינת שמנת אחרת נייטרלית בטעמה)
שוקולד צ'יפס לבן 
1-2 כף שמן קנולה (או כל שמן צימחי אחר, לא שמן זית!)
מקלות בייגלה מלוחים
סרט סאטן ירוק 
קלקר או כרוב או ספוג פרחים ירוק (מכוסה בשקית) או משהו שניתן לנעוץ בו את השיפודים
צלופן 

מערבבים את פרורי עוגת הדבש עם גבינת השמנת. התערובת צריכה להיות רכה אבל לא דביקה או לחה מדי. מכדררים כדורונים, נועצים בהם מקל סוכריה ושולחים לצינון והתקשות במקרר או במקפיא.
ממיסים את השוקולד צ'יפס הלבן במיקרו (אותו טיפ – בוחרים באופציית ההפשרה) בפולסים קצרים. כאשר השוקולד רך – מוסיפים לו כמה טיפות צבע מאכל אדום בג'ל ואת השמן. מערבבים היטב עד שהתערובת אחידה ורכה מאוד, נוזלית במרקם של יוגורט סמיך.
מוציאים את הקייקפופס מהמקרר, טובלים מקל סוכריה בשוקולד המומס ונועצים בכל כדורון.

 מקררים שוב.
בנתיים מרדדים מבצק הסוכר הירוק יריעת בצק קטנה ודקה ובעזרת חותכן מתאים קורצים עלים קטנים (מה זה חותכן מתאים? למשל זה שבתמונה – אבל ממש לא רק. גם חותכן קטן של עוגית מדלן שיש בבית, או שפיץ של חותכן הלב שאיתו אנחנו קורצים עוגיות יחד עם הילדים. ואם כבר ילדים – אולי מתחבא בערכת הבצק שלהם החותכן המושלם לעניין). למי שאין חותכן הדומה בצורתו לעלה – ממוללים בין האצבעות נקניקון של בצק סוכר ומועכים אותו – תתקבל צורת טיפה המצויינת לעלה שלנו.

חותכים את המקלות המלוחים לכמה חתיכות שישמשו כענף.
מוציאים את כדורוני הקייקפופס על מקל מהמקרר, טובלים אותם בשוקולד האדום ונועצים בספוג הפרחים, לפני שהשוקולד מתקשה נועצים בראש כל תפוח עלה ומקל בייגלה ומניחים להתקשות.
לאחר שהשוקולד מתקשה (כ-10 דק') ניתן לעטוף כל קייקפופ בצלופן, לקשור בסרט ירוק ולאחל שנה מתוקה.

שנה טובה. ומתוקה. ומאושרת. שנת הגשמת חלומות.
 ליהי








 תודה למוני ול Jeanette.