יום ראשון, 16 במאי 2010

בשמלה לבנה ושתי צמות


חגיגות חג השבועות התחילו רישמית בביתינו במסיבה של קטינא בגן.
התבקשנו להגיע, ילדים והורים, ביום שישי לבושים לבן עם זרים על הראש. קטינא שלי ביקשה "סילמה לבנה וצמות" (הטעות - המתוקה - במקור).
את בקשת הצמות קל היה למלא, לקטינא שער ארוך מספיק בכדי לקלוע צמות, ואין מאושרת ממני כשהיא מבקשת ממני לסרק אותה ולעשות לה תסרוקות. אבל שמלה לבנה לא מצאתי. כלומר - מצאתי בחנויות שמלות לבנות, הרי חנויות הילדים מלאות בהן, אבל לא מצאתי אף אחת שמצאה חן בעניי. כל מה שמצאתי היה או קצר מדי, או מנוצנץ, או מבוגר, או...

כמו בפעמים רבות בעבר מי שהצילה את המצב היתה אימי המוכשרת. צ'יק-צ'ק הוציאה בד רקום, תמים וצחור ותפרה ממנו שמלת שבועות מתנפנפת וטנא תואם.

בבוקר הקטינא קמה, קלענו לה שתי צמות, הלבשנו לה את השמלה המתוקה, נתנו את הטנא בידיה ואת הזר הנחנו על ראשה. הילדה פיזמה כל הדרך אל הגן "איך חיטה צומחת - כ-כה..."

חג שבועות שמח!

3 תגובות:

  1. שמלה מקסימה.... אפשר את הגזרה והסבר?

    השבמחק
  2. הממ... גזרות והסברים לצערי זה לא אני. אני רק הלבשתי, אימי זו זו שתפרה.

    השבמחק
  3. איזה יופי ! הכי שבועות שיש... בסילמה לבנה ושתי צמות :-) אמא שלך כמובן אלופה...

    השבמחק