מיד שסר ג'ון הודיע על כוונתו לבוא ארצה, אני הודעתי על כוונתי לרכוש כרטיס. חודשים אני מדברת על ההופעה, מי ילך, מה הוא ישיר, מה נלבש, איזה כיף יהיה, אז כשהוזמנתי ע"י ההפקה להיות אורחת שלהם במתחם ה-VIP הערב הפך ממדהים למושלם !
כבר שלקחתי את קטינא מהגן הסברתי לה שהיום זה יום מיוחד, שאני הולכת להופעה וכשאחזור אבוא ואתן לה נשיקה גדולה. קטינא אמרה שגם היא רוצה לבוא
אך הסברתי לה שזו הופעה לגדולים, בתגובה קטינא גייסה את המבט הכי רציני ברפרטואר שלה ואמרה לי "אבל אמא, אני תכף בת שלוש"...
הגענו הביתה, קילחתי את קטינא, נכנסתי להתקלח בעצמי, בחרתי מה ללבוש, התארגנויות קטנות אחרונות ואז נותרו לי עוד כ-10 דקות לשעת השי"ן. הפולניה שבי איתרה מיד את הצלחות מארוחת הצהריים שנחו בכיור. "טוב" חלפה מחשבה בראשי "אשטוף כלים ונצא". ט-ע-ו-ת!!! המחשבה התמימה הזו הביאה לקריסת הסיפון ואותי לברוך שבעודי מטפלת בו אני חושבת כל הזמן - צריך לצאת... צריך לצאת...אך הסברתי לה שזו הופעה לגדולים, בתגובה קטינא גייסה את המבט הכי רציני ברפרטואר שלה ואמרה לי "אבל אמא, אני תכף בת שלוש"...
סוף טוב הכל טוב - שוב מקלחת, שוב בגדים, וטסים החוצה לקראת ההופעה.
הגענו לת"א המהבילה, החננו את האוטו והחלנו צועדים אל עבר מתחת ה-VIP, לא לפני שעברנו אי-אלו בדיקות בטחוניות. את פנינו קיבלו דיילות חינניות לבושות בסגנון פרובנסאי, שמלות קרם עם חגורה פרחונית למותניהן, כובע רחב שוליים וחיוכים רחבים, שהצמידו לנו סרטים מנצנצים לפרקי הידיים.
את המתחם עצמו עיצב כריס וייס שכל אירוע שהוא נוגע בו הופך לחלומי ומתוקתק. במקום היו גזיבואים צחורים, מעמדי עוגות רבי קומות עליהם היו סידורי פרחים בצבעי אדום-ורוד-אפרסק, לאורך הנהר הוקם בר, פינות הסבה מרופדות כריות ושולחנות קוקטייל גבוהים, פסנתר כנף גדול ולבן הוצב במרכז המתחם, העצים הוארו במשחקי תאורה בצבעי ורדרד ותכלת בהיר, השבילים יצרו בינהם בריכות שבהן פוזרו עלי כותרת של ורדים ובין כל זה מוקמו עמדות קפה משובח של נספרסו ואוכל מדוייק, טעים ורענן ממטבחם הטעים של מגי ותולי.לאחר שהסתובבנו, טעמנו, הכרנו ושתינו פנינו אל עבר היציאה (בה חיכה לנו דיסק מתנה) וצעדנו אל המקומות שלנו...
היתה הופעה מ-עולה!!
רקדנו, שרנו, שתינו, צחקנו, קפצנו, פיזזנו, הרענו, מחאנו כפיים, הדלקנו סטיקלייטים, שתינו עוד קצת, הרענו, רקענו... היה משובח. משובח. משובח!
דומה כי המונדיאל פושט ונוגע בכל דבר שזז או לא זז. לשימחתי בורכתי באיש שכמוני לא מבין על מה המהומה, ושסיפרתי לו שהכנתי קאפקייק'ס אדומות לכבוד המונדיאל - GO הפועל, הוא צחק ולא גילגל עניים במבוכה על כך שאין לי מושג מי באמת לובש אדום...
הקאפקייק'ס האלו אדומות מכף רגל עד ראש. הן עצמן עשויות ממתכון של עוגת קטיפה אדומה (Red Velvet), והציפוי שלהן מזולף לבן-אדום-לבן.
טעים, חגיגי ומתאים למנג'טים שלי (הוי, השיטחיות...).קאפקייק'ס קטיפה אדומה
2.5 כוס קמח
2 כוס סוכר
1 כף קקאו
1 כפית מלח
1 כפית סודה לשתיה
2 ביצים
1.5 כוס ריוויון
1.5 כוס שמן
1 כף חומץ
צבע מאכל אדום בג'ל בטוח לאפיהלהקציף מעט את הביצים, להוסיף שמן, ריוויון, חומץ וצבע מאכל אדום.
לערבב בקערה נפרדת - קמח, סוכר, סודה, קקאו ומלח, להוסיף לקערה עם הביצים ולערבב.
לחמם תנור ל-180 מעלות, למקם מנג'טים בתבנית אפיה ולמלא כל מנג'ט בתערובת עד 2/3 מגובההו. לאפות עד שיוצא קיסם עם פרורים (כ-20 דק').
בשמחות!
ליהי
תרשי לי לתקן!!!!
השבמחקתחיי השיטחיות והירידה לפרטים...(זה לא דבר והיפוכו???)
הקאפקייקס שלך מדהימים!!!!
נתנאלה
אלטון ג'ון הוא מעולה, ובשילוב עם מגי (המקסימה) ותולי (לא פחות ממנה...) וכריס וייס המוכשר - זה בטוח 100% הצלחה...
השבמחקהקאפקייקס ה"בוערים" האלה נראים מדהים - ועושים תיאבון לאכול אותם,
איזה כיף
:-)